רחמין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: " תקנות האגרות ").

ביסוד תקנות האגרות מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות (בג"צ 6490/04 צביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל, פד נט 3, 742 (2005)). מחד, התקנות קובעות מנגנון של השתתפות הפרט, המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. (בשג"צ 5353/03 אהוד קריב נ' שירות התעסוקה , טרם פורסם, ע"א 9348/00 נחום קרליץ נ' ראש עיריית באר שבע, טרם פורסם). מנגד, מנגנון זה איננו עקרון פיסקאלי בלבד, אלא הוא בא לבסס גם את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך זה או אחר, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור בו לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם, כי הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח בהליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי: הקופה הציבורית והצד שכנגד. אגרת המשפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם למדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כשהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפט וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית , פד נט (4) 722,721 (2005), בש"א 4248/08 מקמלאן נ' מקמילן, פורסם בנבו, 7.10.2008). מלבד השתתפות בהוצאות ההליך לתשלום האגרה, ישנם תכליות רבות נוספות, בכלל זה התכליות שעניינן מניעת הליכי סרק, שמירת זכויותיו של בעל הדין שכנגד, קיום מנהל שיפוטי ראוי ועוד (בשג"צ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט , פורסם בנבו, 11.5.2011). ברי, כי את התכליות החשובות העומדות בבסיס האגרה יש לאזן באופן מידתי אל מול זכותו של הפרט לגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד בסיסית בשיטת המשפט הישראלית (ע"א 7333/95 ארפל אלומניום נ' קליל תעשיות , פד נא 3, 629,577 (1997), רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן , פורסם בנבו, 21.9.2010).

אם כן, בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות האגרות מגלמת איזון בין האינטרסים הנוגדים בסוגיה זו. אכן נכון, "... נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד, שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך, מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין לעבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה". (עניין מונדז לעיל, פסקה 9 לפסק הדין). לפיכך, פטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך – מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם בנבו, 17.1.2007). בעניין זה ראוי להדגיש, כי משמעות הנטל המוטל על המבקש להוכחת קיומן של התנאים הקבועים בתקנות האגרות למתן הפטור, הינו כי על המבקש " ...לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות". (שם).

ודוק, על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, והתקנות מחייבות אותו ליתן פרטים מלאים ומפורטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים שקדמו לבקשה (תקנה 14(א) לתקנות האגרות).

יתר על כן, יכולתו הכלכלית של מבקש הפטור אינה נבחנת רק על פי הנכסים הנזילים אשר ברשותו, אלא גם על פי יכולתו לגייס כספים, בין היתר באמצעות "קרוביו". ההלכה היא כי על המבקש פטור מתשלום אגרה לנסות ולהיעזר לשם עמידה בתשלומים הכרוכים בהגשת התביעה על ידו, במעגל הקרוב אליו, היינו, בני משפחה וידידים ובמקרה של חברה בבעלי מניותיה ומנהליה (רע"א 10657/05 פריטלי בע"מ נ' מדינת ישראל , פורסם בנבו, 05.02.2006 ; בג"ץ 6703/06 ראובן לביאב נ' רשות שדות התעופה , פורסם בנבו, 05.09.2006). רק אם ניסיונות אלה כשלו, יש הצדקה לבקש פטור, שמשמעותו הטלת ההוצאות המשפטיות על הצד שכנגד ועל החברה כולה (ת"א 47860-03-10 המועצה הלאומית למניעת תאונת דרכים נ' מדינת ישראל , פורסם בנבו, 02.05.2010).

נוסף על יסוד העדר יכולת כלכלית, על ההליך לגלות עילה. תכליתה של דרישה זו, מלמדת כי התקנות ביקשו למנוע, ככל שניתן, מצב בו אי תשלום האגרה, בשל חוסר יכולת כלכלית, יהווה צינור דרכו יוזרמו לבית המשפט הליכי סרק שאין בהם ממש, תוך בזבוז משאבי הציבור והטרדת צדדים אחרים שלא לצורך. מכאן, הפרשנות הראויה של המונח " מגלה עילה " שבתקנה 14 (ג) לתקנות האגרות, עניינה, שעל בית המשפט לבחון אם אין מדובר בהליך שאין לו תכלית, בהיותו נעדר יסוד עובדתי ומשפטי (רע"א 321/07 רבינוב גושן נ' עו"ד יורם אבי-גיא , פורסם בנבו, 21.8.2007, בש"א 162/88 עדה ברגר נ' דוד אלדור , טרם פורסם, בש"א 332/89 אשר גרוגר נ' נחמיה גוטמן , טרם פורסם), הגם שאין להפוך בחינה זו לדיון בתיק עצמו תוך הכרעה מדויקת ומדוקדקת באשר לסיכויי המבקש לזכות בתביעה. אכן נכון, מדובר בנטל שהינו קל מהנטל המוטל על המבקש פטור מערבון (עניין וורנר לעיל). אם כן, יש לבחון את עילת התביעה על פני כתב התביעה, בלבד ומקום בו נמצא, כי אין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש, ניתן יהיה לקבוע כי ההליך מגלה עילה. נדמה כי פירוש מצמצם של התיבה " מגלה עילה " מחייב כי די בכך שיש בהליך ממשות בסיסית, לצד חוסר היכולת הכלכלית, כדי ליתן פטור מאגרה. יחד עם זאת, יש לזכור, כי בשורה של החלטות נקבע, כי מקום בו נמצא כי סיכויי ההליך "קלושים", לא יינתן פטור מאגרה (רע"א 6023/99 דרור רות נ' אביבה רישפון , טרם פורסם). כך גם במקום בו ההליך מנוסח בלשון בלתי בהירה וברורה, כך שלא ניתן להבין את הסעדים המבוקשים (בשג"צ 4388/94 שאול בר נוי נ' משטרת ישראל , טרם פורסם) וכך גם במקרים אחרים (לסקירת המקרים השונים, שבעניינם נקבע כי אלה אינם מגלים עילה, ראה ע"א 8974/04, לעיל).

בענייננו,לאחר שבחנתי את הבקשה והתצהיר שצורף, בתמיכה, נחה דעתי שיש לדחות את הבקשה,בשל העדר תשתית ראייתית. כל שהובא בתצהיר המבקשים( סעיפים 15-20), הן אמירות כלליות, לעניין העדר יכולתם הכלכלית, מבלי שצורף ולו מסמך אחד לביסוס טענתם. המבקשים לא פרשו תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית, לא נתנו פרטים מלאים ומפורטים על הכנסתם בששת החודשים האחרונים שקדמו לבקשה, כנדרש בתקנה 14(א) לתקנות ולא התייחסו כלל ל"מעגל" קרוביהם. מכאן, אין מנוס, אלא מלדחות את הבקשה וזאת, מבלי להידרש כלל לעניין סיכויי ההליך.

הבקשה נדחית.

האגרה תשולם עד ליום 4.9.11, שאם לא כן, ההליך ימחק ללא כל הודעה נוספת.

ניתנה היום, ט"ו אב תשע"א, 15 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: